- כיבוש גרמני
- 24 ביוני 1941
- הקמת הגטאות
- 6 בספטמבר 1941
- אתר הרג מרכזי
- פונאר / פנריאי
- חיסול
- 23–24 בספטמבר 1943
״ירושלים דליטא״
וילנה שלפני המלחמה — וילניוס כיום, Wilno בפולנית ו־Vilne ביידיש — הייתה מרכז חשוב של לימוד יהודי, תרבות יידיש ועברית, הוצאה לאור, בתי ספר ופוליטיקה. הצבא הגרמני כבש את העיר ב־24 ביוני 1941.
פונאר לפני הגטו
הרצח ההמוני החל עוד לפני הקמת הגטו. אנשי הס״ד והאיינזצקומנדו הגרמניים, יחד עם יורים מכוחות עזר ליטאיים, רצחו אלפי יהודים בפונאר/פנריאי, אתר ירי ביער כעשרה קילומטרים מהעיר. חשוב להבחין בין הגטו לבין אתר ההרג.
שני גטאות ועבודת כפייה
ב־6 בספטמבר 1941 נכלאו יהודים בגטו 1 ובגטו 2. הגטו הקטן חוסל במהירות. תקופת ״יציבות״ יחסית בגטו המרכזי נשענה על עבודת כפייה והתקיימה לצד סלקציות והרג חוזר.
תרבות, יומנים ו״בריגדת הנייר״
בתי ספר, ספרייה, תיאטרון, הרצאות ופעילות דתית המשיכו להתקיים. יצחק רודאשבסקי והרמן קרוק כתבו יומנים חשובים. אברהם סוצקבר, שמרקה קצ׳רגינסקי ואחרים מ״בריגדת הנייר״ הסתירו ספרים וכתבי יד תוך שהם נאלצים למיין אוצרות תרבות יהודיים לביזה נאצית.
הפפ״או וההתנגדות
ארגון הפרטיזנים המאוחד — פפ״או — הוקם ב־1942 וחיבר זרמים פוליטיים שונים. קריאתו של אבא קובנר ״אל נלך כצאן לטבח״ הייתה אזהרה מפני ההונאה הגרמנית והבנה שפונאר פירושה רצח שיטתי, לא האשמה כלפי הקורבנות.
חיסול והישרדות
הגטו חוסל ב־23–24 בספטמבר 1943. חלק מן הגברים והנשים נשלחו למחנות באסטוניה ובלטביה; יותר מ־4,000 ילדים, נשים וקשישים גורשו לסוביבור ונרצחו. אחרים נרצחו בפונאר. אנשי מחתרת ברחו ליערות והצטרפו לפרטיזנים.
מקורות
הדף מבוסס על מקורות מוסדיים ומחקריים. קישורי המדיה מפנים למקור שממנו נלקח הפריט.