למקור באתר מוזיאון השואה של ארצות הברית
התנגדות מעבר לנשק
התנגדות כללה מרד מזוין, בריחה, חבלה, הברחות, חינוך מחתרתי, תפילה, תיעוד, פעילות תרבותית, עזרה הדדית ושמירה על זהות. מחתרות יהודיות חמושות פעלו בכמאה גטאות. מרד גטו ורשה החל ב-19 באפריל 1943 ונמשך כמעט חודש. מרידות התרחשו גם בביאליסטוק, טרבלינקה, סוביבור ואושוויץ-בירקנאו.
פרטיזנים ובריחה
פרטיזנים יהודים פעלו ביערות וברשתות מחתרת. קבוצת בילסקי שילבה פעילות מזוינת עם הצלה וקיימה מחנה משפחות. יהודים הצטרפו גם ליחידות פרטיזנים סובייטיות ואחרות, אף שחלקם נתקלו באנטישמיות ובהדרה. הסתתרות דרשה מסמכים, מזון, כסף, שתיקה וסיוע חוזר; בריחה יכולה הייתה להיות חציית גבול, יציאה מגטו, קפיצה מרכבת או חיים בזהות בדויה.
מצילים
הצלה הייתה מסוכנת, לא אחידה ונדירה ביחס להיקף הצורך. בין הדוגמאות הידועות: ראול ולנברג, צ׳יאונה סוגיהארה, אריסטידש דה סוזה מנדש, אירנה סנדלר, אוסקר שינדלר, יאן ואנטונינה ז׳בינסקי, ניקולס וינטון, לה שמבון-סור-ליניון והצלת יהודי דנמרק. התואר “חסיד אומות העולם” של יד ושם מוענק ללא-יהודים שהצילו יהודים בהתאם לקריטריונים מוגדרים. יש לספר סיפורי הצלה בלי ליצור רושם שההצלה הייתה קלה או נפוצה.
התנגדות והצלה בהגדרה רחבה
צורות התנגדות
התנגדות מזוינת, תיעודית, רוחנית, תרבותית ויומיומית פעלו בתנאים שונים מאוד.
הצלה עצמית יהודית
משפחות, קשרים, תנועות נוער ורשתות קהילה יצרו מסתור, מסמכים כוזבים, נתיבי גבול ועזרה הדדית.
פרטיזנים
בריחה ליערות פתחה אפשרויות לחימה אך חשפה יהודים לקשיי שטח, אספקה ואנטישמיות בחלק מתנועות ההתנגדות.
מערכות הצלה
הגנה דיפלומטית, ילדים מוסתרים, מסתור בתשלום ומוסדות מחתרתיים צריכים להיחקר כמערכות ולא רק כביוגרפיות הירואיות.
מקורות
דף זה הוא סינתזה חינוכית המבוססת על המקורות הבאים. לקבלת מחקר מעמיק, מומלץ לעיין במקורות המלאים.