- תקופת פעילות
- אביב 1942–סוף 1943
- תפקיד
- מרכז השמדה
- קורבנות
- לפחות כ־167,000 יהודים
- מרד
- 14 באוקטובר 1943
מטרה ופעילות
סוביבור נבנה במחוז לובלין כמרכז רצח ייעודי. המגורשים הגיעו מפולין הכבושה וממדינות נוספות, ובהן הולנד, צרפת, סלובקיה, הפרוטקטורט, גרמניה ואוסטריה. רובם נרצחו זמן קצר לאחר ההגעה.
הגעה ורצח
לקורבנות נאמר שהם עומדים להתרחץ או לעבור חיטוי. הם מסרו מזוודות וחפצי ערך, התפשטו והובלו במסלול מגודר לתאי גזים. גזי פליטה ממנוע הרגו את האנשים שננעלו בתוכם. אסירים יהודים הוציאו גופות, חיפשו חפצי ערך ובהמשך שרפו גופות.
עבודת כפייה וחיי היומיום
״חיי מחנה״ התקיימו רק עבור כמה מאות יהודים שנבחרו זמנית לעבודה. הם פרקו רכבות, מיינו רכוש, גזזו שיער ועבדו בסדנאות תחת איום מתמיד. קשרים חברתיים, תפילה ותכנון בריחה התקיימו בתוך כפייה קיצונית.
המחתרת
אסירים יהודים מפולין בראשות ליאון פלדהנדלר כבר דנו בבריחה. הגעתו של שבוי המלחמה היהודי־סובייטי אלכסנדר פצ׳רסקי חיזקה את התכנון והביאה ניסיון צבאי. התוכנית הייתה לפתות אנשי אס־אס לסדנאות, לחסל אותם בשקט, לתפוס נשק ולצאת במבנה.
המרד ב־14 באוקטובר
ב־14 באוקטובר 1943 הרגו הקושרים כמה אנשי אס־אס ושומרים. גילוי מוקדם וכשלים בתזמון הפכו את הבריחה לפריצה המונית דרך גדרות ושדות מוקשים. כ־300 אסירים יצאו משטח המחנה; יותר ממאה נתפסו ונרצחו, וכ־50 מנמלטי המרד שרדו את המלחמה.
פירוק וארכיאולוגיה
לאחר המרד רצח האס־אס את האסירים שנותרו, פירק מבנים, נטע את השטח והקים חווה. ארכיאולוגיה מודרנית זיהתה שרידי מבנים, נתיבים וחפצים אישיים של הקורבנות, המשלימים את עדויות הניצולים.
מקורות
הדף מבוסס על מקורות מוסדיים ומחקריים. קישורי המדיה מפנים למקור שממנו נלקח הפריט.