- רצח המוני
- מרץ–דצמבר 1942
- הגעות מתועדות
- 434,508
- שיטת רצח
- פחמן חד־חמצני
- עדי הישרדות
- רודולף רדר, חיים הירשמן
לצפייה בסרטון המקורי ב-YouTube
הקמה ותפקיד
בניית בלז׳ץ החלה בנובמבר 1941 לצד מסילת לובלין–לבוב. הוא היה הראשון מבין שלושת מרכזי ההרג המרכזיים של מבצע ריינהרד ושימש דגם לסוביבור ולטרבלינקה. כריסטיאן וירט עיצב את שיטות הרצח תחת סמכותו של אודילו גלובוצניק.
גירושים ורצח
הרצח ההמוני החל ב־17 במרץ 1942. הקורבנות הגיעו בעיקר ממחוזות לובלין, גליציה וקרקוב. נאמר להם שזהו אתר מעבר או חיטוי; הם נדרשו למסור רכוש, להתפשט והובלו לתאי גזים שאליהם הוזרם פחמן חד־חמצני ממנוע.
עבודת כפייה יהודית
מספר קטן של יהודים נבחר מן המשלוחים למיין רכוש גזול, לגזוז שיער, לפנות גופות, לעקור שיני זהב ולקבור את הקורבנות. צוותי העבודה נרצחו והוחלפו שוב ושוב — אחת הסיבות לכך שכמעט לא נותרו עדי ניצולים.
הוצאה מהקברים וטשטוש
מסוף 1942 נאלצו אסירים להוציא גופות מקברי ההמונים ולשרוף אותן על מתקנים פתוחים שנבנו מפסי רכבת. המבנים פורקו, הקרקע יושרה ונשתלה צמחייה. עבודת טשטוש הראיות השתלבה באותו היגיון רחב שבא לידי ביטוי באקציה 1005.
מספרים וראיות
מברק הֶפְלֶה מתעד 434,508 הגעות לבלז׳ץ עד 31 בדצמבר 1942. האומדן העדכני של מוזיאון השואה של ארצות הברית הוא שכ־434,500 יהודים נרצחו במרכז ההשמדה. אומדנים גבוהים יותר מן השנים שלאחר המלחמה, ובהם 600,000, אינם מקובלים עוד בדרך כלל.
ניצולים, חקירה והנצחה
רודולף רדר ברח בנובמבר 1942 ופרסם לאחר המלחמה עדות מפורטת. חיים הירשמן נמלט מן המשלוח האחרון של אסירי העבודה. חקירות פולניות, משפטים בגרמניה וארכיאולוגיה בשנות ה־90 מיפו קברי המונים ושרידים מבניים. המוזיאון ואתר ההנצחה הנוכחי נפתחו ב־2004.
מקורות
הדף מבוסס על מקורות מוסדיים ומחקריים. קישורי המדיה מפנים למקור שממנו נלקח הפריט.